דף הבית >> אודות המוזיאון >> יהודה רוֹת - מייסד המוזיאון
 

יהודה רות"…לימדת אותנו יהודה, שהמופלא במסעות העולם הוא מסע הגילויים אל הקרקע שלרגלינו, המסע בזמן אל נבכי העבר . מי יתן ונדע להנחיל תכלית זו לבנינו, הלוואי ויכולנו להבטיח לך שתורתך נלמדה . כל העושר השמור לך יהודה, הרי הוא צרור למען הדורות הבאים במוזיאון יציר רוחך וכפיך, ובאלפי הדפים של כתביך...." (יוסף נצר)

יהודה נולד בעיר נובה-זמקי בצ'כוסלובקיה, בן לאב מנהל בית-הספר היהודי. בשנת 1923 הצטרף לתנועת "השומר הצעיר". יהודה למד ארכיטקטורה בפוליטכניון בעיר ברנו, לא סיים את לימודיו ויצא להכשרה עם גרעין קיבוץ השומר הצעיר צ'כי א'. ב-1931 עלה לארץ ועבר את כל גלגולי הקיבוץ: מסחה, נס ציונה, ראשון-לציון. ב-21 למרץ 1937 במסגרת "חומה ומגדל" הקים עם חבריו את קיבוץ עין הקורא אשר לימים נקרא שער הגולן.

ב-1941 בהיותו טרקטוריסט, בעת חפירת בריכות דגים בסמוך לירמוך, נתגלו לעיניו שברים של כלי חרס, כלי צור, עצמות בעלי חיים, חלוקי נחל חרוטים וצלמיות. יהודה וחברו לתחביב מוטיק גולני, החלו לאסוף ולמיין בשקדנות את הממצאים. ב-1943 משלחת ארכיאולוגית מהאוניברסיטה העברית בירושלים, בראשות פרופ' משה שטקליס, ביקרה במקום וקבעה כי אכן ראשיתה של תגלית גדולה מונחת כאן באדמות שער הגולן.

יהודה רותב-1948 במלחמת השחרור, השתתף יהודה כלוחם בקרב על הגנת צמח ונפצע במהלך הקרב. לאחר שהחלים, חזר הביתה ועזר בשיקומו ובנייתו של קיבוצו שער הגולן.

לאחר המלחמה הגיע פרופ' שטקליס בראש משלחת לעונת החפירה הראשונה באתר ויהודה היה למלווה שלה. בסיכום עבודת המשלחת הגדיר פרופ' שטקליס את התגלית בשם: "התרבות הירמוכית". הממצאים שנאספו מוינו וסודרו במקלט וב-1950 הוכרז על המוזיאון הפרהיסורי הראשון בארץ. למוזיאון זה יצא מהר מאוד מוניטין בין אנשי המדע בארץ ובעולם ומבקרים רבים החלו לפקוד אותו. יהודה, שניחן בכישרון של מספר ושל איש שיחה מרתק, מצא במוזיאון כר נרחב לכישרונו זה. יהודה פיתח וניהל את המוזיאון במשך 40 שנה, והתמיד לפעול בו עד ליומו האחרון. בתחילת שנות ה-50 החל יהודה בהפצת ידיעת הארץ ברבים במסגרת החוגים לידיעת הארץ ששיגשגו בהתיישבות העובדת. הוא היה בין מייסדיו הפעילים של "המדור לידיעת הארץ" שהוקם ב-1947 בהסתדרות, היה ממקימי "מכון אבשלום" בו היה חבר ההנהלה, אך גם תלמיד שקדן של המחזור הראשון שלו. יהודה יזם וערך יותר מ-25 שנה את מדור "במולדת" בעיתון "על המשמר" שהיה מדור הקבע הראשון לידיעת הארץ בעיתונות הישראלית. במקביל כתב את מדור "מגנזי קדומים" ב"משמר לילדים" מאמרים וסיפורים עליהם התחנכו ילדים רבים אוהבי ידיעת הארץ. יהודה רוֹת הקים וניהל את המדור לידיעת הארץ ב"קיבוץ הארצי", ולאחר מכן את המדור הבינקיבוצי לידיעת הארץ. "...כך הפך יהודה רוֹת הקיבוצניק, הארכיאולוג החובב, למקצוען וחוקר מן השורה הראשונה..." אמר עליו חוקר ארץ ישראל, פרופ' זאב וילנאי.

יהודה רותעם תום מלחמת ששת הימים התמסר יהודה לסקר ולפעולות הצלה של שרידי התרבות החומרית-מסורתית בדרום רמת הגולן. ממצאים אלה הועברו לרשות האגף "אדם ועמלו" במוזיאון ארץ ישראל בתל-אביב ומוצגים בו דרך קבע. בשנת 1984 הוציא לאור מוזיאון הארץ בת"א חוברת: "כתבי יהודה רוֹת במלאת לו 75 שנה" ובה פורטו כל כתביו: 3 ספרים, 20 חוברות וספרים אותם ערך או השתתף בעריכתם, 853 מאמרים, רשימות וערכים.

בשנות ה-80 זכה המוזיאון למבנה ראוי לשמו אשר תוכנן, נבנה וסודר בטוב טעם ובמקצועיות מדעית בעזרת קבוצת חברים וקרובי משפחה משער הגולן: יד ימינו: מוטיק גולני, אדריכל: יעקב עברי, בנייה: פסח עברי, עיצוב: חיים ברגל וחיים ברקני, עבודות עץ: דני מרטינוביץ, יעוץ מדעי: דב הלוי, ועוד מתנדבים רבים וטובים. הפתיחה הרשמית נערכה ברוב עם ב-1987 שנת היובל לעליית הקיבוץ על הקרקע.

ב-1979 פקדה את יהודה דלקת קרום המוח אשר פגעה בעיקר בכושר דיבורו והליכתו. 11 שנה הוא נאבק בגבורה עם מגבלותיו הבריאותיות, המשיך לפקוד את המוזיאון, עד אשר כרע ונפל. השאיר אחריו את רעייתו טרי, הבנות אורה ועדה, הבנים דני ודורון, 13 נכדים וארבעה נינים.

לאחר מותו הוחלט לקרוא ל"מוזיאון התרבות הירמוכית" על שמו.

 

 האתר נבנה ועוצב ע"י i-studio  שער הגולן ועומר מיכאלוב  www.visuali.co.il ראשות העתיקות  כל הפריטים הארכיאולוגיים המוצגים באתר זה שייכים לאוסף רשות העתיקות