ממרפסת המוזאון ניתן לצפות בנוף מרהיב:
נקודת המפגש של הרי הגלעד והרי הגולן, ממנה זורם מצפון לדרום נהר הירמוך.
בכניסה למוזאון על רקע נוף הרי הגלעד ושדות הקיבוץ בהם נמצא אתר החפירות, ניצבים 3 פסלי נירוסטה המתנשאים לגובה של 3 מטר! הפסלים, מעשה ידי האמנית תמרה ריקמן, מתכתבים עם צלמיות חלוקי הנחל החרותים המוצגים במוזאון.
המוזאון מציע גם הפעלות כגון; כתישת גרעיני חיטה בכלי כתישה מאבן, צביעת כדים, יצירה בחומר, יצירה בחומרי טבע, ציור על אבני גיר ועוד… פעילויות שונות בזמנים שונים.
כמו כן מוקרן סרטון הסבר בשפות שונות, על החפירה הארכיאולוגית וממצאיה.
למוזיאון שם בינלאומי בשל חשיבות וכמות הממצאים המוצגים בו. ממצאים מחפירות שער הגולן מוצגים במוזיאון הבריטי בלונדון, במוזיאון הלובר בפריז ובמוזיאון המטרופוליטן לאמנות בעיר ניו-יורק. כן מוצגים פסלונים במוזיאון ישראל ובמוזיאון ארצות המקרא בירושלים.
המוזיאון מוכר וזוכה מדי שנה, בתמיכה כספית של משרד התרבות והספורט
מוזיאון התרבות הירמוכית
ב-1950 הוכרז על הקמת מוזאון התרבות הירמוכית בקיבוץ שער הגולן, שהיה המוזאון הפרה-היסטורי הראשון בישראל.
המוזאון מציג ממצאים פרהיסטוריים מתרבות חומרית בת 7,500 שנים שהתגלו בחפירות בשדות קיבוץ שער הגולן. תרבות זו שייכת לתקופה הניאוליתית – תקופת האבן החדשה – בה התחוללה המהפכה החקלאית והאדם עבר מלקוט מזון לייצורו. התרבות הירמוכית, שהתיישבה בשטחי ישראל, ירדן סוריה ולבנון של ימינו, היייתה מיוחסת לנוודים, ציידים ומלקטי מזון. החפירות באזור שער הגולן חשפו התיישבות קבע ראשונה של תרבות זו וראשית של אומנות הקדרות. הממצאים החשובים ביותר שהתגלו הם צלמיות מחרס, וחלוקי נחל חרותים ששמשו ככל הנראה לצרכי פולחן (אולי פולחן פריון). לצד הצלמיות מוצגים במוזיאון כלי חרס, כלי כתישה מבזלת, כלי ציד וכלי עבודה מאבן צור.
איך הכל התחיל?
בשנת 1941, בעת חפירת בריכות הדגים בשדות שער הגולן, התגלו אבנים עתיקות שכללו שברי כלי חרס, כלי צור, עצמות, חלוקי נחל חרותים וצלמיות. הממצאים שנתגלו ע"י יהודה רiת וחברו מוטיק גולני נאספו ומוינו בשקדנות והובילו להגעת משלחת ארכיאולוגית, בהנהלת פרופ' שטקליס לעונת החפירה הראשונה באתר בשנים 1949 – 1950 ויהודה היה למלווה שלה. בסיכום עבודת המשלחת הגדיר פרופ' שטקליס את התרבות שנתגלתה בשם: "התרבות הירמוכית”, תרבות קדומה מתקופת ראשית החקלאות – התקופה הניאוליתית.
הממצאים שנאספו מוינו וסודרו במקלט והיוו את הבסיס להקמת מוזיאון שב-1950 הוכרז כמוזיאון הפרהיסטורי הראשון בארץ. למוזיאון זה יצא מהר מאוד מוניטין בין אנשי המדע בארץ ובעולם ומבקרים רבים החלו לפקוד אותו.
יהודה רiת, שניחן בכישרון של מספר ושל איש שיחה מרתק, מצא במוזיאון כר נרחב לכישרונו זה. יהודה פיתח וניהל את המוזיאון במשך 40 שנה, והתמיד לפעול בו עד ליומו האחרון.
בשנים הראשונות למוזאון, הוצגו הממצאים במקלט. רק בשנות ה-80 נבנה מבנה המוזיאון הנוכחי המשקיף על הירמוך ואליו הועברו ממצאי החפירות.
ההנחה הראשונית של שטקליס שהירמוכים התגוררו בבקתות עגולות השקועות חלקית באדמה. נסתרה לאחר חפירות נוספות נערכו באתר בידי פרופ' יוסף גרפינקל מהאוניברסיטה העברית בירושלים בשנים 1990-1989, 2004-1996. בתקופת החפירות נחשפו ממצאים רבים נוספים באתר ומאפיין נוסף של התרבות הירמוכית – בנייה בהיקף נרחב, שאין לו אח ורע באותה תקופה.
על אף שנתגלו אתרים נוספים עם שרידי התרבות הירמוכית, הכפר הירמוכי בשער הגולן הוא הגדול והעשיר מכולם. פרופ' גרפינקל, דבר זה מצביע על כך שככל הנראה האתר שימש כמרכזה של התרבות.
פרופסור יוסי גרפינקל
המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.
שימש למעלה מ-20 שנה כאוצר המוזיאון ושותף פעיל בעיצובו ובהפעלתו.
פרופ' גרפינקל, עמד בראש משלחת החפירות בכפר הירמוכי, למעלה מעשר עונות וגילה ממצאים מרעישים, הקשורים בעיקר למבנה הארכיטקטוני של הכפר. בשנים האחרונות לא מתקיימות חפירות באתר.
